המסע להיזכרות

כשאהיה שם, אז ארגיש טוב״

לתמונה כותרות שונות, אך כולם מצביעות על אותו הדבר.

החיים הם תהליך. החיים הם דרך. החיים הם מסע.

בתוך הרפתקה מלאה בשיעורים וטלטלות ישנה בחירה בידינו איך לחוות אותן, גם בתוך בלבול וכשלון מוחלט אנחנו יכולים להרגיש שלמים ונוכחים.

לעומת זאת בהצלחה נשגבת אנחנו יכולים להרגיש חסרי ערך פנימי וחסרי סיפוק.

הקוביה על ראשו של ״המתקדם״ במסע מסבירה כי כל הצבעים כבר נמצאים אצלו וכי רק חסר לו הידע והכלים להגיע להשלמה. הקוביה על ראשו של ״היושב״ ביעד רק משקפת ״למתקדם״ את השלמות שכבר נמצאת בתוכו (הרי כי לשניהם אותם צבעים בקבוביה)

אין זה אומר כי המטייל בהרפתקה לא יוכל להרגיל מסופק תוך כדי הטיול~הוא רק צריך להפסיק לחשוב על סוף המסלול. *הצעד הנוכחי*- הוא היחיד שחשוב. אנחנו זה מעבר למחשבות ולבעיות שלנו. אף פעם לא באמת היינו צריכים למצוא את עצמנו- רק שכחנו מי אנחנו.

אנחנו במסע היזכרות אל המהות הפנימית שלנו.